#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקסח. כלל אמר אבא שאול כל
שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו. למסקנא במה חולק על ת""ק? "	"לת""ק אין מחשיכין על
התחום לפקח על עסקי כלה ומת ולאבא שאול מותר."	שבת קנא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקסט. נכרי שהביא חלילין בשבת
עד מתי לא יספוד בהם ישראל ומדוע?<br>"	"רש""י פירש שנכרי שהביא
חלילין בשבת בשביל ישראל לא יספוד בהם ישראל לעולם, וקנסא הוא משום דמוכחא מילתא דבשבילו הובאו דאין דרך להביא
חלילין אלא בשביל מת. והתוס' (ד""ה נכרי) כתבו שלא
יספוד בהם ישראל היינו עד כדי שיבואו <sup>רסח</sup>, דארון וקבר עושים בשביל המת ולכן לא
יקבר בו עולמית, אבל סתם חלילים אין מביאים אותם לשם אדם אחד אלא לשם כמה בני אדם <sup>רסט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רסח.  והר""ן כתב בשם
הראב""ד שדוקא לאותו ישראל שהביאו בשבילו יש להמתין בכדי שיעשו אבל לישראל אחר מותר מיד. ובשם
הרמב""ם והתוס' כתב שלאותו ישראל שהובא בשבילו אסור לעולם אם הביא את החלילין בפרהסיא אבל לישראל אחר
מותר לאחר כדי שיעשו.
<br>רסט.  והר""ן כתב שלגי'
הגאונים הגמ' תירצה דמיירי שהקבר עומד במקום פרהסיא ואיכא גנאי למת אבל בהבאת החלילין בדרך כלל אין פרסום.</span>"	שבת קנא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקע.
מאי ממקום קרוב, רב אמר ממקום קרוב ממש ושמואל אמר חיישינן
שמא חוץ לחומה לנו. באר. "	"רש""י פירש שלרב ידוע
לנו הדבר בבירור שממקום קרוב באו שראינום שהיו בביתו <sup>רע</sup>. ושמואל אמר שאפילו הביאם מחוץ לעיר אנו
תולים להתיר ואומרים שמא בתוך התחום לנו ערב שבת וסופדים בהם במוצאי שבת מיד <sup>רעא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רע.  אבל אם הדבר ספק, אסור
עד שימתין בכדי שיבואו ממקום רחוק, רשב""א בביאור שיטת רש""י.
<br>רעא.  והרשב""א הביא את
פירוש הגאונים שלרב אם באו עכשיו ממקום קרוב מותרים ואין חוששים שאולי הביאם מחוץ לתחום, שמספק מותר, ושמואל
פליג ואמר דאפ""ה אסור דחיישינן שמא בלילה הביאם ממקום רחוק אלא שלנו חוץ לחומה ועכשיו הוא מביאם מחוץ לחומה דמספק אסור.</span>"	שבת קנא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקעא. עשו לו ארון וחפרו לו קבר וכו' אמאי, הכא נמי ימתין בכדי שיעשו, אמר עולא בעומד
באסרטיא. על מה הקושיא ומה תירצו? "	"רש""י פירש דארישא דמתניתין קאי
דקתני עשו לו ארון וחפרו לו קבר יקבר בו ישראל כלומר מיד ומש""ה פרכינן ואמאי, ימתינו בכדי שיעשו דהא איכא
לספוקי שמא בשביל ישראל נעשה. ותירצו שאיירי באסרטיא שאין דרך ישראל להקבר שם ומוכח שזה לצורך גוי <sup>רעב</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רעב.  אבל הגאונים פירשו
דאסיפא דמתניתין דקתני ואם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית פריך אמאי מחמירינן כולי האי ולא סגי לן בכדי שיעשו, ופרקינן דבעומד בסרטיא עסקינן שהוא מקום פרהסיא
וגנאי הוא לישראל שיקבר בקבר מפורסם שנתחלל בו את השבת.</span>"	שבת קנא. 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקעב. האם מותר לסוך את המת
ואת קרקע בית המרחץ המרוצפת ומאי שנא? "	"סכים את המת שמותר לסוך דבר
האסור בטלטול ואין סכים את קרקע בית המרחץ. קרקע בקרקע מיחלף, דאע""ג דמרחץ רצפת אבנים הוא וליכא למיחש
לאשוויי גומות מיחלף עכ""פ בקרקע אחר, מת בקרקע לא מיחלף."	שבת קנא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקעג. אלו שלש דמעות 1) רעות 2)
יפות? "	"1) מעשן. מבכי מתוך אבל וצרה. מתוך יסורין בבית
הכסא.<br>2) מסם. משחוק. מפירות כגון
ריח חרדל."	שבת קנא: - קנב.		
